הסודות של שאנל

הכירו את הרוקח הראשי של המותג הנחשק שאנל 'כריסטופר דרייק'

כריסטופר התמקצע במתמטיקה פיזיקה ואומנות כדי לרכוש את מקצוע האדריכלות. בשביל להכנס יותר לשוק הצרפתי החליט ללמוד יותר את השפה הצרפתית ונסע לשלשה חודשים לצרפת כדי לשפר את השפה הצרפתית. הוא סיים את הסבב שלו בגראס ואיך אפשר להיות שם ולא להתאהב בריחות בשמים כמובן.

משם התגלגל מזלו והתמנה להיות למנהל מחקר ופיתוח בשאנל, דרייק מפקח על כל מה שקשור לאיכות הריח והמותג מתחילתו ועד סופו, מה שנותן לרוקח יתרון גדול על הייצור לפי הקו הברור שלו.

הרוקחים בשאנל

בראיון שנתן כריסטופר לבלוג הבשמים BASENOTES'' אמר שהעקרון של שאנל זה לתת חופש פיתוח וסגנונות לרוקחים אך כולם עובדים לפי הקודים של המותג. ומי שמחליט על הריח זה הרוקח היוצר את הבושם שהם גם יוצרים את הקשר בין מגדלי הצמחים הנצרכים לריח ואיתם הם משתפים פעולה באופן ישיר.

הפסקת ייצורו של השאנל 5! כמעט.

לא מזמן פורסמה הידיעה על הפסקת קו יצור של השאנל 5 מאחר שהאיחוד האירופי אסר על זני פרחים וצמחים שנמצאים בתוך הבושם אבל בסופו של דבר הידיעה נעלמה כלעומת שבאה, בשאנל מתעקשים שהבקרת איכות שעוברת על כל מוצר שיוצא תחת ידם היא קפדנית ובנתיים לא נמצא בן אדם שמפתח אלרגיה לשאנל 5 ולמוצרים שלהם בכללם, כל פיתוח עובר ניסוי על סוגי עור ובני אדם שמסכימים להתנסות בריח החדש או המחודש. אמנם דרייק אומר שיכול להיות שבן אדם מפתח אלגיה לבושם כלשהו אבל זה משהו מיזערי שבכלל לא מורגש ולא משפיע כלום על האדם.

בכל מקרה דרייק מכחיש שמעולם לא היה שאלה של איסור ייצור הבושם אלא רק מגבלה של האיחוד האירופי.

יותר אנשים מעדיפים בשמי בוטיק

לשאנל בא נודה יש סגנון ריח שונה וייחודי מאוד משאר החברות לא נמצא בשום מותג ריח שמתקרב לקוקו מדמואזל או לצ'אנס שאנל וכמובן לא לאלור. דרייק טוען שהיום יותר אנשים מעדיפים בשמי נישה שריחם יותר ייחודי מאשר ריחות מותגים גדולים שרובם דומים אחד למשנהו ולכן קמו המותגי נישה עם רעיונות חילופיים של ריחות אפשר למצוא שם את בשמי המזלות 'CNR' בשמי מולקולה 1 ועוד, וזה מה גם ששאנל עושה מאז הקמתה להיות ייחודי מאוד עם קו מאוד ברור.4

לשאנל קיים גם קו של בשמי נישה שלמען האמת לא כל כך מוכרים בארץ, כמו '31 'Rue Cambon

שהושק ב2007 והתקבל באהדה רבה בקרב אוהדי שאנל. וגם הבושם  Sycomore'' (שקמה) התקבל באהדה בקרב הגברים ריחו מתובלן ומזכיר את הטר דהרמס .

דרייק טוען בתוקף שהריחות של המותג הם ייחודים והוא לא מקבל השראה משום מותג אחר, אמנם אנשים וריחות יכולים לתת השראה מעולה אבל רק בתור משהו רגעי ולא בשביל להשתמש איתו הלאה למסחר.

מה שהכי מספק את דרייק בעשייה שלו זה כשאנשים אוהבים את הריח שהוא יצר. מריחים, עוצמים את עינהם, מחייכים ומתענגים על הריח. הריח יכול לתת השראה למצב רוח של הבן אדם ולהרגשותיו ולכן על הבוקר מומלץ לשים בושם בריח רענן ונקי כמו בלו שאנל לגברים או צ'אנס פרש לנשים מה שיתן הרגשה של קלילות מה שישפיע על העבודה במרץ. ובערב שיותר רגוע מומלץ לשים בושם יותר מכובד כדוגמת קוקו נואר שנותן תחושה של רגיעות ורומנטיות. תנסו את זה זה מומלץ...

הרושם הראשוני תמיד נכנס לנו בתת מודע

מה שלא יהיה, תמיד מה שנחשוב ראשון זה יכנס למודע וגם אחרי כעבור שנים שנראה או ניזכר באותו נושא. התת מודע ישלוף תמיד את הרושם הראשוני. גם בבושם ובריחות הכלל קיים. הרושם הראשוני שהריח יתן לנו הוא ילווה אותנו מעתה ועד עולם אם בהתחלה אהבנו את הריח אז תמיד נאהב אותו דבר גם להיפך. נוכל להרגיש את זה מוחשי יותר. ניקח למשל ריחות תבשילים שאמא הייתה מכינה בהיותנו קטנים (ומי לא אוהב את האוכל של אמא) כל פעם שנריח את אותו הריח גם לאחר שנים ארוכות, אנחנו נעצום את העיניים ונתרפק על העבר ועל הימים האלה.

גם בבשמים הרושם הוא ממבט ראשון לאורך זמן, יצאנו לדייט והזכרונות של הדייט הם מתוקים, אז אותו ריח בושם שהיה לבן זוג בדייט בפגישה הראשונה הוא הריח שנתרפק עליו בכל פעם ונזכר בימים מתוקים יותר.

לכן מומלץ שהולכים להריח בושם ללכת עם מצב רוח טוב ואז הבחירה שלנו תהיה יותר טובה ויותר מתאימה לצרכים שלנו.