מה בבקבוק, על עיצובי בשמים וסגנונם

העיצובים המגוונים והמרהיבים של בקבוקי בושם, שאל חלקם ניתן להתייחס כאל יצירות אמנות זעירות, גרמו לאיסוף בקבוקים כאלו להיות אחד מהתחביבים הפופולריים ביותר לאורך השנים. כמו אופנות שמתחלפות עם העונות ועם השנים, ניתן להצביע על סגנונות ואופנות גם בעיצוב בקבוקי בשמים.

דרך מקובלת לבחון עיצובים של בקבוקי בושם היא לערוך סקירה היסטורית של התפתחות עיצוב בקבוקי הבשמים, החומרים והצורות שמהם הם עשויים, תוך מתיחת קווים בין סגנונות שהיו נפוצים באמנות ובתרבות – בציור, בפיסול, בארכיטקטורה ומאוחר יותר בקולנוע, לבין סגנונות העיצוב של בקבוקי הבושם. הדרך שלנו להתרשם מהעושר העיצובי של בקבוקי הבושם בחרה להתייחס לכמה בשמים מומלצים שהצליחו יותר ופחות לשלב בין ריחות ייחודיים לעיצוב בקבוק מקורי, ועושים זאת באופן סולידי או דווקא בדרך פרובוקטיבית יותר.

שילוב הולם בין ניחוח לעיצוב

ראוי להתחיל את סקירת הבשמים המומלצים מבושם שבו העיצוב לא ניסה להתעלות מעל המותג, כמו שאנל מספר 5 הקלאסי, שמציג ניחוח שלא השתנה במשך שנים באריזה פשוטה יחסית, מלבנית, עם פקק פשוט ותווית לבנה. יש לציין שהמותג שמר על עיצוב כמעט זהה החל מהצגתו בשנות העשרים של המאה הקודמת ועד היום.

בית האופנה הרמס, שנוסד בשנות השלושים של המאה ה-19, הציג את מותג הבושם הראשון שלו רק בשנות החמישים של המאה ה-20. לאורך השנים פיתח בית האופנה 56 סוגי בשמים שונים, שעיצוב הבקבוקים שלהם נע מעיצוב שמרני ופשוט לעיצוב מעניין וחדשני יותר במותגים דוגמת Eau des Merveilles משנת 2004, וכן לעיצוב פקק ייחודי כמו במותג Voyage d`Hermes משנת 2010.

בקצה הקיצוני של סקאלת העיצוב אפשר להציב את בקבוק הבושם של כריסטיאן דיור פויזן (poison), שהושק בשנות השמונים והציג עיצוב בוטה למדי, בצבע סגול חזק, שתאם את הניחוח הפירותי המתוק והעז של הבושם. יש לציין שהבושם הזה נטוע היטב בזמנו, שכן שנות השמונים הציגו עיצובים מופרכים לעיתים גם באופנה ובמוזיקה.

לא רק בתי אופנה ותיקים הציגו קווי בישום, אלא גם מעצבים נודעים דוגמת טיירי מוגלר, מעצב בגדים ותכשיטים שיצר את מותג הבישום אנג'ל בצורת כוכב, שהוא לדבריו מקור השראה כולל ליצירתו.

פרובוקציה ורעיונות חריגים

כמו במוצרים רבים אחרים, גם עולם הבישום ידע ויודע להרוויח מפרובוקציות. בושם שאינו נרתע מעיצוב פרובוקטיבי כזה הוא הבושם של אברקרומבי ופיץ', שמשתמש בדימויי גוף על בקבוקי הבושם שלו. לדוגמא, בושם פירס (Fierce) מציג טורסו גברי מסוקס ושרירי בחצי עירום. מהדורה של הבושם "8" מציגה דימוי פרובוקטיבי נוסף שבו נראית תמונה חלקית של גבר ואישה בתנוחה אינטימית, לבושים במכנסי ג'ינס בלבד.

אך לעיתים גם פרובוקציה אינה מספיקה. הצמד דולצ'ה וגבאנה הציג לאחרונה גימיק בתחום הבושם – בושם לתינוקות. למרות שמדובר בצמד מעצבים פופולארי, בעיצוב נקי של בקבוק ובאחד הריחות האהובים ביותר בעולם, המזוהה עם תינוקות בשנותיהם הראשונות, הרעיון לא התקבל באהדה והבושם מצא את עצמו מופיע במקום של כבוד ברשימת המוצרים המגוחכים ביותר לתינוקות.

העושר העיצובי של בקבוקי הבשמים, בין אם כאלה ששומרים על עיצוב פשוט ונקי או אלו שנעזרים בעיצובים לא קונבנציונאליים, נובעים בעיקר ממניע מסחרי, שכן העיצוב הוא גורם משיכה משמעותי בקטגוריית הבשמים. אבל מהתוצאה האסתטית מרוויחים כולם - גם חברות הבשמים וגם הלקוחות, האספנים, ואפילו חובבי הפרובוקציות.